אהבתם? קחו אותו אליכם
עותק אישי בחינם · אתם בוחרים תאריכים · הכול ניתן לשינוי
קליפורניה היא לא מדינה אחת אלא ארבע, והמסלול הזה עובר בכולן: עיר על מפרץ קר, עמק גרניט, יער של עצים בני 3,000 שנה, ומדבר שיורד מתחת לפני הים. מקס בנה אותו לבקשה אמיתית — משפחה עם ילדים בני 12 ו-15, שבועיים, ״פארקים לאומיים בלי לישון כל לילה במקום אחר״.
הסדר לא מקרי. סן פרנסיסקו ראשונה, בלי רכב בכלל, כי ג׳ט לג ועיר עם חניה של 60 דולר ללילה לא הולכים יחד. משם מזרחה ליוסמיטי לשלושה לילות בתוך העמק, דרומה ליום אחד גדול בין הסקויות, ואז מזרחה שוב — היום הארוך של הטיול — אל עמק המוות. משם למטה לג׳ושוע טרי, ולבסוף אל האוקיינוס בסנטה מוניקה. ליד כל בחירה — ה״למה״ של מקס.
והוא גם כן אומר מה לא מסתדר. הקטע מסקויה לעמק המוות הוא שש שעות וחצי על ההגה ואי אפשר לקצר אותו — אין כביש שחוצה את הסיירה שם — אז הוא בנוי כיום עם עצירה אמיתית באלבמה הילס ולא כ״יום מעבר״. וקינגס קניון עצמו לא נמצא כאן: הוא דורש יום שלם נוסף, וזה נאמר במפורש ולא בהערת שוליים.
אפשר לקרוא להשראה, ואפשר ללחוץ ״העתיקו את הטיול״: תקבלו עותק אישי עם תאריכים קרובים — כולל הרכב — ותשנו בו מה שבא לכם.
סן פרנסיסקו · 2 לילות
פישרמנ׳ס וורף · ★★★★ · 8.4 6,100 ביקורות
חדר משפחתי, שתי מיטות זוגיות · ללא ארוחות · תשלום במלון; חניה מחויבת בנפרד ליום
למה זה כאן: שני הלילות האלה הם בלי רכב, אז המיקום הוא כל הסיפור: מכאן הולכים ברגל לרציף 33 שממנו יוצאת המעבורת לאלקטרז, לתחנת הרכבל, ולחנות האופניים. יש חצר עם משחקי ענק בחוץ, וזה בדיוק מה שילדים צריכים בערב הראשון אחרי טיסה ארוכה.
יוסמיטי · 3 לילות
בתוך עמק יוסמיטי, למרגלות מפלי יוסמיטי · ★★★ · 8.2 4,800 ביקורות
חדר משפחתי, שתי מיטות זוגיות ומרפסת · ללא ארוחות · תשלום מראש; ביטול עד 7 ימים לפני
למה זה כאן: לישון בתוך העמק זה לא מותרות אלא לוגיסטיקה: מגרשי החניה בעמק מתמלאים עד 7:30 בבוקר, ומי שגר בחוץ מבזבז את שעת האור הכי טובה בחיפוש חניה. מכאן יוצאים לשביל ברגל או בשאטל, וחוזרים לצהריים בלי לנסוע. הזמינו את זה ברגע שהתאריכים סגורים — נפתח 366 יום מראש ונגמר.
סקויה · 2 לילות
ת׳רי ריברס, קילומטר וחצי משער הפארק · ★★★ · 9 1,400 ביקורות
חדר משפחתי עם מרפסת לנהר · ללא ארוחות · תשלום במקום
למה זה כאן: בחרתי לישון מחוץ לפארק ולא בווקסאצ׳י שבפנים, ויש לזה סיבה אחת: מחר בבוקר מחכה הנסיעה הארוכה של הטיול, והלינה כאן חוסכת ממנה כשעה של סרפנטינות. בתמורה מוותרים על בוקר בין העצים — עסקה נכונה ביום הזה. המרפסות יושבות ממש מעל הנהר.
עמק המוות · 2 לילות
פרנס קריק, במרכז הפארק · ★★★★ · 8.6 5,400 ביקורות
חדר משפחתי, שתי מיטות זוגיות · ללא ארוחות · תשלום במלון
למה זה כאן: הבריכה כאן היא לא פינוק אלא תשתית: היא מוזנת ממעיין חם טבעי, נשארת ב-30 מעלות, ומחזיקה את המשפחה בפנים בין 11:00 ל-16:00 — שעות שבהן להיות בחוץ בעמק המוות זה טעות. זה גם המקום היחיד ברדיוס של שעה עם דלק, קרח וסופר.
ג׳ושוע טרי · 2 לילות
עיירת ג׳ושוע טרי, עשר דקות מהכניסה המערבית · ★★★★ · 9.1 1,100 ביקורות
אירסטרים 31 רגל, מיטה זוגית וספה נפתחת · ללא ארוחות · תשלום מראש
למה זה כאן: אחרי אחד-עשר לילות של חדרי מלון, לילה בקרוואן אירסטרים עם מדורה בחוץ הוא הדבר שהילדים יזכרו מהטיול. וזה גם המיקום הנכון — עשר דקות מהכניסה המערבית, שהיא הכניסה שדרכה נכנסים לחלק היפה של הפארק, ולא מהצד של טוונטיניין פאלמס.
לוס אנג׳לס · 2 לילות
שדרת האוקיינוס, מול המזח · ★★★★ · 8.7 3,900 ביקורות
חדר משפחתי עם נוף לאוקיינוס · ללא ארוחות · תשלום במלון; חניה מחויבת בנפרד ליום
למה זה כאן: שני הלילות האחרונים צריכים להיות במקום שאפשר להגיע ממנו לחוף ברגל, ולא במלון שדה תעופה. מכאן חוצים את הכביש אל המזח, יוצאים על שביל האופניים לוונציה, ועדיין נמצאים 35 דקות מ-LAX למחרת בבוקר.
Toyota RAV4
איסוף: מרכז סן פרנסיסקו · יום ב׳ 08:30
החזרה: שדה התעופה LAX, לוס אנג׳לס · יום ו׳ 11:00
ק״מ חופשי · מלא/מלא · ביטול חינם עד 48 שעות לפני האיסוף
בדיוק היומן שייפתח לכם אחרי ההעתקה — הטיסות, המלון וכל מקום בחלק היום שלו. לחיצה על אירוע מציגה אותו במפה.
נוחתים, נוסעים ברכבת העירה, ומגלים שכלבי ים יכולים להיות רועשים כמו חתונה.
חצי שעה מהטרמינל לתחנת אמברקדרו, ומשם מונית קצרה או קו 8 עד המעגן. לא צריך לשכור רכב היום.
למה זה כאן: הרכב נאסף רק ביום השלישי, וזו ההחלטה הכי חוסכת בכל המסלול: חניה במלון בסן פרנסיסקו עולה 50–70 דולר ללילה, והעיר הזאת נעשית ברגל, ברכבל ובמעבורת. שני ימי שכירות פחות, ואפס לילות של חניה.
מאות אריות ים ששכבו על מזחי K בחורף 1989 ופשוט לא עזבו. חינם, רועש, ומריח בהתאם.
למה זה כאן: יום ראשון של ג׳ט לג הוא לא היום לתכנן בו משהו. זה חמש דקות הליכה מהמלון, מצחיק, ולא דורש מאף אחד להיות ערני.
הרובע האיטלקי של סן פרנסיסקו, עשר דקות הליכה דרומה — פיצה בתנור עצים, שולחנות על המדרכה וג׳לטו בדרך חזרה.
למה זה כאן: ארוחה ראשונה שאף אחד לא צריך להתאמץ בשבילה, ובשעה שבה הילדים עדיין מתפקדים. הזמינו ל-18:00 — ב-20:00 כולם כבר יישנו על השולחן.
מעבורת לכלא הכי מפורסם באמריקה בבוקר, וחציית גשר שער הזהב על אופניים אחרי הצהריים.
מעבורת מרציף 33, ואז הסיור הקולי בתאים — מוקלט בקולם של סוהרים ואסירים אמיתיים שהיו שם. שלוש שעות דלת אל דלת.
למה זה כאן: הכרטיסים נפתחים 90 יום מראש ובאוקטובר נגמרים שבועות לפני. תזמינו את המעבורת הראשונה בבוקר: אותו סיור, חצי מהאנשים, ואי שלם לפני שהאוטובוסים מגיעים.
שוכרים אופניים במעגן, רוכבים לאורך קריסי פילד, חוצים את גשר שער הזהב, יורדים לסאוסליטו — וחוזרים עם האופניים על המעבורת.
למה זה כאן: הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם ילדים בסן פרנסיסקו, ונקודה. המסלול כמעט כולו מישורי, הירידה לסאוסליטו היא הכיף של היום, והמעבורת חזרה חוסכת את הטיפוס. קחו שכבה — על הגשר תמיד יש רוח ועשר מעלות פחות ממה שחשבתם.
עולים על הרכבל בתחנת הסיבוב שליד המעגן, יורדים בפסגה מעל לומברד סטריט, ומסיימים בבניין המעבורות עם דוכני האוכל.
למה זה כאן: הרכבל הוא אטרקציה שגם מסיעה, וזה הכיוון הנכון לעלות בו — מהמעגן למעלה, כשהתור עוד קצר. בשעה הזאת האור על המפרץ הוא הכי טוב שיהיה בכל היום.
אוספים את הרכב שתחיו בו שבועיים, ובסוף היום העמק נפתח מולכם בבת אחת.
לוקחים את הרכב מסניף במרכז סן פרנסיסקו ב-8:30, ומשם כארבע שעות דרך כביש 120 והמעבר בגרובלנד עד הכניסה המערבית לפארק.
למה זה כאן: תצאו לפני תשע. כביש 120 הוא הקצר (כ-265 ק״מ) אבל הוא מטפס מעל 1,800 מטר, וכשיורד שלג מוקדם — נדיר באוקטובר אבל קורה — כביש 140 דרך מרסד הוא החלופה שפתוחה כל השנה. בדקו את מצב הכביש בבוקר היציאה.
יוצאים מהמנהרה והעמק כולו נפתח בבת אחת — אל קפיטן משמאל, האף דום מאחור. ומשם עשר דקות למרגלות המפל.
למה זה כאן: זה הרגע שבשבילו באתם, ואני רוצה שהוא יקרה מהרכב ולא אחרי יום עייף. ברייד־ל־וייל הוא המפל היחיד ביוסמיטי שזורם גם באוקטובר — מפלי יוסמיטי עצמם יבשים לגמרי מאוגוסט עד הגשם הראשון, וזה בסדר, פשוט אל תבטיחו אותם לילדים.
הקפה של קילומטר וחצי על שבילי עץ באמצע העמק, עם האף דום מצד אחד ומפלי יוסמיטי (היבשים) מהשני.
למה זה כאן: עשר דקות הליכה מהמלון, בלי רכב ובלי חניה. בשעה הזאת הגרניט נהיה כתום, האיילים יוצאים לכר, וזה הערב שגורם לכולם להסכים שהיה שווה לנסוע ארבע שעות.
עולים לאורך נהר אל מפל, ואז 20 ק״מ של שביל אופניים שטוח בין קירות גרניט.
מהאפי איילס, קילומטר וחצי של עלייה מרוצפת עד הגשר שמול המפל. מי שיש לו רגליים ממשיך 200 מדרגות גרניט אל ראש המפל.
למה זה כאן: הטיול הקלאסי של יוסמיטי, ובאוקטובר הוא בגרסה הנוחה: אין ערפל, אין מדרגות חלקות, ואין את התור של יולי. עד הגשר זה שעה וחצי הלוך-חזור עם ילד בן 12; עד הראש זה עוד שעתיים ועוד 300 מדרגות, ותחליטו בגשר.
שוכרים אופניים בלודג׳, ורוכבים על השביל המרוצף לכר אל קפיטן ולמראה לייק — שטוח לגמרי, ורואים ממנו יותר מאשר מהרכב.
למה זה כאן: אחרי בוקר של עלייה, זה בכוונה יום קל. השביל הזה גם פותר את בעיית החניה בעמק — הוא מגיע לכל המקומות שהרכב מתקשה לחנות בהם, ומראה לייק באוקטובר הוא בעיקר כר ולא אגם, אז אל תצפו למים.
ארוחה בחדר האוכל של הלודג׳, ואז החוצה לעשר דקות של כוכבים בלי אור עיר.
למה זה כאן: אתם ארבעה ימים בפנים ועוד עשרה לפניכם. אין כאן כלום מוזמן בכוונה — מחר יש נסיעה על כביש הררי, ומוקדם לישון זה חלק מהתוכנית.
1,000 מטר מעל העמק, ובקצה הצוק יש סדק שאפשר להסתכל דרכו למטה.
שעה של נהיגה מהעמק ו-980 מטר מעליו: מרפסת שמסתכלת ישר בפרצוף של האף דום, ועל שלושה מפלים בבת אחת.
למה זה כאן: הנוף הכי גדול בפארק, וההליכה אליו היא 300 מטר מרוצפים מהחניון — כלומר כולם מגיעים, בלי ויכוח. הכביש הזה נסגר עם הסערה הרצינית הראשונה, בדרך כלל בנובמבר; באוקטובר הוא כמעט תמיד פתוח, אבל זו סיבה טובה לעשות אותו ביום הזה ולא ״מתישהו״.
מאותו כביש, מסלול מעגלי של כ-8 ק״מ: סדקים פתוחים בקצה הצוק בטאפט פוינט, וכיפת גרניט עם נוף 360 מעלות בסנטינל דום.
למה זה כאן: אם עושים רק אחד — טאפט פוינט, כי הוא 2 ק״מ בלבד והסדקים בקצה הצוק הם הדבר הכי מרשים שילד בן 15 יראה השבוע. אין מעקה. תחזיקו ידיים, ברצינות.
ארוחה אמיתית בחדר האוכל עם החלונות הגדולים, ואז אורזים — מחר עוזבים מוקדם.
למה זה כאן: זו הארוחה הטובה האחרונה עד לוס אנג׳לס, כי מכאן והלאה אתם בעיירות של 300 תושבים. תזמינו שולחן — יש בעמק שלוש מסעדות סה״כ.
עצים בני 3,000 שנה בבוקר, ועמק חקלאי שטוח אחר הצהריים.
שעה דרומה מהעמק, חונים בכיכר הקבלה ועולים על השאטל החינמי. למטה: הגריזלי ג׳איינט, כ-3,000 שנה, והמנהרה שנחצבה בעץ ב-1895.
למה זה כאן: זה בדיוק על הדרך דרומה, אז הוא לא עולה לכם יום. אסור להיכנס לחורשה עם רכב פרטי — השאטל רץ 8:00–17:00 בעונה הזאת, כל רבע שעה, וכיכר הקבלה מתמלאת עד מאוחר-בוקר. תגיעו ב-9:00 ותצאו ב-11:30 עם הכול מסומן.
כביש 41 יורד מההרים לעמק החקלאי, ואז 99 ו-198 מזרחה — כשלוש שעות של פרדסים, מטעי שקדים ותחנות תדלוק.
למה זה כאן: החלק המשעמם היחיד במסלול, וזה בסדר — כל נסיעה של שבועיים צריכה יום אחד כזה. עצרו בפרזנו לצהריים ולקניות: זו העיר האחרונה עם סופרמרקט אמיתי לפני שלושה ימים של מדבר.
צ׳ק-אין, רגליים במים הקרים, וארוחה באחת משתי המסעדות של העיירה.
למה זה כאן: מחר מתחילים ב-7:00 — הפעם באמת. הערב הזה קיים כדי שזה יהיה אפשרי.
העץ הגדול בעולם, 400 מדרגות אל כיפת גרניט, וציורי סלע בדרך למטה.
מטפסים 1,500 מטר בשעה של פיתולים אל היער הענק, ויורדים אל העץ הגדול בעולם — 84 מטר, ומשם מסלול מעגלי של 3 ק״מ בין הענקים.
למה זה כאן: תהיו בחניון ב-8:15. השאטל של הפארק רץ רק עד תחילת ספטמבר, כלומר באוקטובר כולם נוהגים — והחניון של שרמן מתמלא עד 10:00 ואז שולחים אתכם לחניון העליון ולעוד 800 מטר של ירידה. הקונגרס טרייל מתחיל בעץ עצמו ומאבד 90% מהאנשים אחרי מאה מטר.
400 מדרגות חצובות בגרניט אל כיפה שמשקיפה על כל הסיירה המערבית, ואז כר קטן שג׳ון מיור קרא לו ״הפאר של הסיירה״ — ועץ שנפל ב-1937 וחצבו בו מנהרה שנוסעים דרכה.
למה זה כאן: מורו רוק זה רבע שעה של מדרגות עם מעקה ותהום משני הצדדים — הילדים יאהבו, ומי שיש לו סחרחורת יחכה למטה בלי בושה. תעשו אותו בשעה שאחרי הצהריים כשהאובך מתפזר, ואל תעלו אם יש רעמים.
עצירה של עשרים דקות בירידה: ציורי קיר של שבט הפוטווישה על סלע ענק, וחורי כתישה שנשחקו בו לאורך מאות שנים.
למה זה כאן: היא בחינם, היא על הכביש שאתם ממילא יורדים בו, והיא הדבר היחיד במסלול שמזכיר שמישהו חי כאן 3,000 שנה לפני שקראו ליער הזה על שם גנרל. שווה את עשרים הדקות.
היום הארוך: חוצים את הסיירה, עוצרים במערבון, ויורדים 1,500 מטר אל רצפת המדבר.
ארבע שעות וחצי דרומה ואז מזרחה: 198 לויסליה, 99 לבייקרספילד, 58 מעל מעבר טהצ׳אפי, ו-395 צפונה לתוך עמק אוונס.
למה זה כאן: צאו ב-7:30, לא ב-9:00. זה היום הארוך של הטיול — כ-460 ק״מ וכשש שעות וחצי על ההגה — והוא היחיד שאין דרך לקצר אותו: אין כביש שחוצה את הסיירה בין יוסמיטי לעמק אוונס. תמלאו דלק בבייקרספילד.
גבעות של סלעים מעוגלים ממש מתחת להר ויטני, הגבוה ביבשת. הליכה של 15 דקות אל קשת טבעית שממסגרת את רכס הסיירה.
למה זה כאן: זו הסיבה שהיום הזה הוא יום ולא רק נסיעה. צולמו כאן כ-400 מערבונים, ומי ששיחק פעם בקאובוי יזהה את המקום בלי שיגידו לו. אכלו בלון פיין וקנו מים — מכאן ועד פרנס קריק אין כלום.
כביש 190 עולה מעל הרי האינייו אל מרפסת שמשקיפה על קניון קשת בענן, ואז יורד 1,500 מטר אל רצפת העמק ואל דיונות החול של סטובפייפ וולס.
למה זה כאן: אתם נכנסים לעמק מהצד המערבי, כלומר הדיונות הן על הדרך ולא מסע נפרד — וב-17:00 הן בדיוק בצבע הנכון ובטמפרטורה שאפשר ללכת בה יחפים. לפרנס קריק תגיעו סביב 18:30, מותשים ובזמן.
זריחה 86 מטר מתחת לפני הים, ושקיעה 1,670 מטר מעליהם.
עשר דקות מהמלון אל מרפסת מעל באדלנדס מקומטים שנצבעים בכתום כשהשמש עולה מאחוריכם, ואז 3 ק״מ בתוך הקניון עצמו לפני שהוא מתחמם.
למה זה כאן: בעמק המוות באוקטובר לוח הזמנים לא נקבע לפי מה שבא לכם אלא לפי השמש: כל מה שבחוץ קורה לפני 11:00 ואחרי 16:00. זבריסקי פונה מערבה ולכן הוא מקום זריחה ולא שקיעה — זו טעות שחצי מהמבקרים עושים.
הנקודה הנמוכה ביבשת אמריקה, 86 מטר מתחת לפני הים, עם שלט על הצוק שמסמן איפה גובה הים — ובדרך חזרה 14 ק״מ של כביש חד-סטרי בין גבעות בירוק, ורוד וסגול.
למה זה כאן: לכו על המלח עצמו רבע שעה החוצה — משם מפסיקים לראות אנשים ומתחילים לראות את המצולעים. את כביש האמנים תעשו בדרך חזרה צפונה כי הוא חד-סטרי בכיוון הזה, וב-10:30 האור עליו עוד נמוך מספיק.
חוזרים לחווה ב-11:30 ולא זזים עד 16:00: בריכה, צל, מוזיאון הבורקס והמדחום בכניסה.
למה זה כאן: זה לא ״יום מנוחה״ — זו התוכנית. באמצע אוקטובר יש כאן 33–35 מעלות בצהריים, והדרך היחידה לעשות יומיים כאן עם ילדים היא לחלק את היום לשניים ולהיעלם באמצע.
45 דקות נסיעה ו-1,670 מטר של טיפוס, אל מרפסת שנמצאת ישירות מעל באדווטר — רואים ממנה את הנקודה הנמוכה ואת ההר הגבוה בקליפורניה באותה מסגרת.
למה זה כאן: הדבר הכי טוב בפארק, והוא בחינם. קחו סוודר: למעלה קר ב-10–15 מעלות מהעמק, וזה מפתיע כל מי שיוצא בכפכפים. הגררים האחרונים לא ממליצים על הכביש הזה לקרוואנים — לרכב רגיל הוא פשוט תלול.
דיונות, לבה, וניאון של כביש 66 — ומדורה מתחת לשמיים בלי אור.
190 מזרחה לצומת עמק המוות, ואז 127 דרומה דרך שושון ובייקר — שם עומד המדחום הגבוה בעולם, 41 מטר.
למה זה כאן: תמלאו דלק בפרנס קריק לפני היציאה, גם אם המיכל חצי מלא. בין כאן לבייקר יש שתי תחנות בלבד, שתיהן יקרות, ואחת מהן נוהגת להיסגר.
כביש קלבייקר חוצה את השמורה מצפון לדרום — דרך שדות לבה, יער יוקה ודיונות בגובה 200 מטר שמשמיעות קול כשמחליקים בהן.
למה זה כאן: זו הדרך הקצרה בין הפארקים וגם היפה — ההחלטה כאן היא לא בין נוף לזמן. הדיונות רחוקות 5 ק״מ מהכביש בדרך עפר שרכב רגיל עושה בקלות ביובש; אחרי גשם, אל תנסו.
שלט הניאון של רויס על כביש 66 הישן, לוע הר געש שחור מאחוריו, ואז שעה דרומה על אמבוי רואד אל הקרוואן.
למה זה כאן: רויס הוא עשר דקות ותצלום אחד, אבל הוא הרגע שבו כביש 66 מפסיק להיות משהו שראיתם בסרט. הגיעו לג׳ושוע טרי לפני החשכה, הדליקו מדורה, והסתכלו למעלה — הפארק הזה הוא שמורת שמי חושך רשמית.
יער יוקה, שיעור טיפוס, שדה קקטוסים שנדלק בשקיעה, וקו השבר של סן אנדריאס.
שני מסלולים מעגליים קצרים ליד הכניסה המערבית: עמק סגור בחומת סלע ששימש גנבי בקר במאה ה-19, ובריכה קטנה עם ציורי סלע של שבט הסרנו לידה.
למה זה כאן: היכנסו ב-7:30 מהשער המערבי — לא בגלל חום אלא בגלל התור, שבעשר בבוקר מגיע לחצי שעה. שני המסלולים יחד הם פחות מ-4 ק״מ ומישוריים, וזה כל ג׳ושוע טרי בשעתיים.
שעתיים-שלוש עם מדריך על סלעים אמיתיים, כולל ציוד — ג׳ושוע טרי היא אחת מזירות הטיפוס הגדולות בעולם, עם יותר מ-8,000 מסלולים מסומנים.
למה זה כאן: אם יש דבר אחד ששווה להזמין מראש בפארק הזה, זה זה. הילדים כבר מטפסים על הסלעים האלה בין כה וכה — עדיף שזה יקרה עם חבל ומדריך. תזמינו למשמרת בוקר; אחרי הצהריים הסלע חם מכדי לגעת בו.
גולגולת בגודל מכונית ממש בצד הכביש, שדה סלעים לטפס עליו, ואז ירידה של חצי שעה דרומה אל אלפי קקטוסי צ׳ולה צפופים.
למה זה כאן: גן הצ׳ולה עובד רק באור נמוך — ב-16:30 הקוצים נדלקים מאחור וזה התצלום של היום. ואל תיגעו בהם: הקטעים נשברים ונדבקים, ומכאן השם ״קקטוס דובון״.
1,580 מטר מעל עמק קואצ׳לה: רואים משם את ים סלטון, את הר סן ג׳סינטו ממול, ואת קו השבר של סן אנדריאס חרוש בעמק למטה.
למה זה כאן: עשרים דקות מהכביש הראשי, ואפשר לראות משם גיאולוגיה בעין בלתי מזוינת — קו השבר הוא פס ירוק ישר, כי מים עולים לאורכו. באוויר נקי רואים עד מקסיקו.
עוזבים את המדבר בבוקר ומגיעים לאוקיינוס אחר הצהריים.
שעה דרומה־מערבה, מ-900 מטר של מדבר גבוה אל עמק דקלים ואדריכלות מודרניסטית משנות החמישים.
למה זה כאן: צאו ב-8:00. לא בגלל פאלם ספרינגס — בגלל כביש 10: מי שיוצא בעשר נתקע ארבע שעות במקום שלוש. עצירת צהריים כאן היא הדרך הנכונה לחכות שהעומס יירגע.
שעתיים וחצי דרך ריברסייד ומרכז לוס אנג׳לס, עד שהכביש נעצר בסנטה מוניקה.
למה זה כאן: שימו לב לרגע שבו הכביש נגמר: כביש 66 ההיסטורי הסתיים בדיוק כאן, בצומת שדרת האוקיינוס. אחרי אחד-עשר יום של מדבר, זה הסיום הנכון.
קרוסלה מ-1922, גלגל ענק סולארי, ושלט ״סוף כביש 66״ בקצה. הפסיפיק הראשון של הטיול.
למה זה כאן: אחרי אלפיים קילומטר של סלע יבש, לתת לילדים לרוץ לתוך האוקיינוס בשקיעה זה לא סעיף בתוכנית — זה הסוף של הסיפור. הכניסה למזח חינם; כל אטרקציה עליו נמכרת בנפרד.
טיילת ותעלות בבוקר, ולוס אנג׳לס כולה נדלקת מתחתיכם בערב.
שביל מרווין בראודה צמוד לחוף כל הדרך: טיילת ונציה עם מרימי המשקולות והמחליקים, ושלוש רחובות פנימה — תעלות אמיתיות עם גשרונים מ-1905.
למה זה כאן: עשרים דקות רכיבה מהמלון, שטוח לגמרי, וזה החלק בלוס אנג׳לס שאפשר לעשות בלי רכב. התעלות הן ההפתעה — שני רחובות מהטיילת ההומה, ופתאום שקט מוחלט.
מבנה ארט-דקו מ-1935 על מדרון הוליווד: מטוטלת פוקו, טסלה קויל, טלסקופ ציס פתוח לקהל בערב — ושלט הוליווד מהמרפסת.
למה זה כאן: הכניסה חינם, אבל שימו לב לשעות: בימי שלישי עד שישי נפתח רק ב-12:00, וביום שני סגור לגמרי. אל תחנו למעלה — תחנת החניה מלאה מ-13:00; יש קו אוטובוס DASH מתחנת הרכבת התחתית, וזה הפתרון.
נשארים על המדשאה עד שהעיר נדלקת מתחתיכם, ואז יורדים למרכז — שוק מקורה מ-1917 עם ארבעים דוכנים.
למה זה כאן: הנוף הכי טוב בלוס אנג׳לס הוא בחינם והוא בדיוק בשעה הזאת. ובשוק כל אחד בוחר משהו אחר — טאקוס, רמן, פסטרמה מ-1917 — וזה בדיוק מה שצריך בערב האחרון של משפחה שאכלה שבועיים במסעדות של פארקים.
אלפיים קילומטר, חול בשטיחונים, וטיסה הביתה.
צ׳ק-אאוט מאוחר אם ייתנו, ושעה אחרונה על החול מול המלון.
למה זה כאן: אחרי שבועיים של יציאות ב-7:00, הבוקר הזה מגיע לכם. תארזו בערב הקודם כדי שזה באמת יקרה.
35 דקות דרומה, ומסירת הרכב במרכז השכירות המרוכז החדש של שדה התעופה — משם נוסעים לטרמינלים ברכבת הפנימית.
למה זה כאן: כ-2,000 ק״מ במונה, חול בשטיחונים, ומיכל מלא. תנו לזה שעתיים ולא שעה: מרכז השכירות פתוח מ-2026, אבל הוא מחוץ לשדה והמעבר לטרמינל הוא עוד נסיעה.
המלון וכל המקומות מהמסלול — לחיצה על ״מצאו במפה״ ליד מקום ממקדת אותו כאן
ארבעה-עשר הם המספר הנוח למסלול הזה, וזה גם המינימום שאינו מצעד אילוץ. יוסמיטי צריכה שלושה לילות, עמק המוות וג׳ושוע טרי שניים כל אחד, וסן פרנסיסקו ולוס אנג׳לס שניים כל אחת כדי להיות משהו ולא רק נחיתה והמראה. בעשרה ימים אפשר, אם מוותרים על סקויה ועל לילה בכל קצה — אבל אז שלושה מהימים הם ימי נהיגה בלבד.
החצי השני של אוקטובר, וזה מה שהמסלול הזה בנוי לו. יוסמיטי ב-22 מעלות במקום 32, שאטל שעדיין רץ, וחופשות הקיץ נגמרו — ובעיקר עמק המוות ב-33 מעלות במקום 38 של תחילת החודש. אפריל–מאי הם החלון השני, ואז המפלים ביוסמיטי זורמים; החיסרון הוא שכביש טיוגה וגלייסייר פוינט עדיין סגורים משלג.
לא. יוסמיטי הודיעה שהיא לא מפעילה מערכת הזמנות מתוזמנות ב-2026, ואפשר להיכנס בלי טיקט. במקום זה הפארק מנהל את העומס בשטח — ומה שבאמת גומר זה החניה: מגרשי העמק מלאים עד 7:30 בבוקר. הפתרון היחיד שעובד הוא לישון בתוך הפארק, וזה מה שהמסלול הזה עושה.
מ-1 בינואר 2026 מי שאינו תושב ארה״ב משלם 100 דולר לאדם מגיל 16 באחד-עשר פארקים נבחרים — ובמסלול הזה יוסמיטי, סקויה וקינגס קניון נמצאים ברשימה — וזה מעל דמי הכניסה הרגילים של 35 דולר לרכב. עמק המוות וג׳ושוע טרי אינם ברשימה וגובים 30 דולר לרכב. הכרטיס השנתי לתושבי חוץ, 250 דולר, מבטל גם את דמי הכניסה וגם את ההיטל בכל הפארקים — במסלול הזה הוא חוסך מאות דולרים למשפחה.
רכב שטח בינוני מספיק לארבעה אנשים ולשבועיים של מזוודות; אין באף מקום במסלול קטע שדורש ארבע-על-ארבע. את הרכב כדאי לאסוף במרכז סן פרנסיסקו ביום השלישי ולא בשדה התעופה ביום הנחיתה — שני ימי שכירות פחות, ואפס לילות של חניה בעיר שגובה עליה 50–70 דולר. את ההחזרה עושים ב-LAX; דמי מסירה בכיוון אחד בתוך קליפורניה בדרך כלל נמוכים, אבל בקשו את הסכום בכתב לפני הסגירה.
לא במלואו, ואני מעדיף להגיד את זה מראש. שני הלילות בת׳רי ריברס קונים יום אחד גדול ביער הענק של סקויה — ג׳נרל שרמן, מורו רוק, קרסנט מדו. סידר גרוב, שהוא הקניון עצמו, נמצא שעתיים וחצי נסיעה מכל בסיס אפשרי, ובלי לילה נוסף פשוט אין לו מקום. מי שרוצה לסמן וי על קינגס קניון יכול להחליף את הוספיטל רוק בגרנט גרוב — שעה נוספת לכל כיוון, ועץ שגובהו 82 מטר בסופה.
לחיצה אחת יוצרת לכם עותק אישי של המסלול — תאריכים קרובים, מחירים שנבדקים מחדש, וחופש לשנות כל פרט. או שמקס יבנה לכם אחד חדש, מאפס, בדיוק בשבילכם.