אהבתם? קחו אותו אליכם
עותק אישי בחינם · אתם בוחרים תאריכים · הכול ניתן לשינוי
הדרום-מערב האמריקאי הוא אחד המקומות הנדירים שבהם הנהיגה אינה המחיר של הטיול — היא חלק טוב ממנו. המסלול הזה, שמקס בנה מבקשה אמיתית לשבועיים של פארקים לאומיים עם שני מתבגרים מאחור, בנוי סביב זה: 2,000 קילומטרים בלולאה מלאס וגאס, בלי לנסוע פעמיים באותו כביש.
הסדר מכוון. קודם זאיון, לשלושה לילות, כי הוא הקרוב ביותר וההיכרות הטובה ביותר; אחר כך 1,200 מטר למעלה לברייס, שם ההודוז ושמיים חשוכים מוסמכים עושים את העבודה. מזרחה לפייג׳ בשביל אנטלופ קניון והורסשו בנד, לילה אחד בתוך מונומנט ואלי בשביל מרפסת שפונה אל המיטנס, ושלושה בגרנד קניון בכניסה מהשער המזרחי השקט. וגאס סוגרת משני הצדדים. ליד כל בחירה, ה״למה״ של מקס.
הוא גם כן הגון לגבי מה שחוסם את הטיול הזה. איינג׳לס לנדינג דורש היתר בהגרלה, אי אפשר לבקר באנטלופ קניון בלי מדריך נאוואחו שהוזמן מראש, ו״דה ויו״ נתפס חודשים מראש — הדברים האלה נמצאים בתוכנית, לא באותיות הקטנות.
קראו את זה כהשראה — או לחצו ״העתק את הטיול הזה״: תקבלו גרסה משלכם עם תאריכים קרובים, כולל רכב, ותשנו מה שתרצו. המחירים הם הערכות הגונות נכון לכתיבה; ההעתק שלכם בודק אותם מחדש.
לאס וגאס · 1 לילות
הסטריפ · ★★★★★ · 8.8 41,200 ביקורות
סוויטת קינג — לארבעה · לינה בלבד · כרטיס אשראי בצ׳ק-אין; דמי ריזורט נגבים לכל לילה
למה זה כאן: כל חדר כאן הוא סוויטה עם ספה נפתחת, ובטיול משפחתי זה ההבדל בין חדר אחד לשניים. אתם על הסטריפ בערב היחיד שהטיול מבלה בו, ואפשר להגיע אליו ברגל.
זאיון · 3 לילות
ספרינגדייל, בכניסה הרגלית לפארק · ★★★★ · 9.3 2,100 ביקורות
סוויטה עם חדר שינה ומטבחון · לינה בלבד · תשלום במקום
למה זה כאן: הוא יושב על גשר הכניסה לפארק, וזה חשוב בזאיון יותר מכל תכונה אחרת: הולכים ברגל לשאטל במקום לחפש חניה שמתמלאת עד שמונה בבוקר. בסוויטות יש מטבחון, ובלילה הרביעי של רואד-טריפ זה שווה כסף אמיתי.
ברייס קניון · 2 לילות
ברייס קניון סיטי, בכניסה לפארק · ★★★ · 8.4 6,800 ביקורות
חדר משפחתי, שתי מיטות קווין · ארוחת בוקר בתוספת תשלום · תשלום במקום
למה זה כאן: קילומטר וחצי משער הפארק, עם הבריכה המקורה שחשובה כשבחוץ מעלה אחת בלילה. ברייס קניון לודג׳ בתוך הפארק הוא התשובה היפה יותר ונתפס בערך שנה מראש — זה זה שאפשר באמת להשיג.
פייג׳ · 2 לילות
מרינת וואהוויפ, על האגם · ★★★ · 8.2 3,400 ביקורות
חדר עם נוף לאגם, שתי מיטות קווין · לינה בלבד · תשלום במקום
למה זה כאן: התחנה היחידה במסלול שיש בה מים, ואחרי חמישה ימים של אבק אדום זה נוחת אחרת ממה שזה נקרא. החדרים פונים לאגם, הסירות יוצאות מהמתחם עצמו, ומלונות העיר נמצאים עשר דקות משם בלי שום דבר להסתכל עליו.
מונומנט ואלי · 1 לילות
בתוך הפארק השבטי מונומנט ואלי · ★★★ · 8.9 4,600 ביקורות
חדר פרימיום עם מרפסת, שתי מיטות קווין · ארוחת בוקר בתוספת תשלום · תשלום מראש; דמי הכניסה לפארק בנפרד
למה זה כאן: המלון היחיד בתוך הפארק השבטי, והמרפסת של כל חדר פונה אל המיטנס — רואים משם גם את השקיעה וגם את הזריחה בלי לצאת. לילה אחד כאן שווה יותר משלושה בכל מקום אחר בכביש הזה, ובדיוק בגלל זה צריך להזמין אותו חודשים מראש.
גרנד קניון · 3 לילות
גרנד קניון וילג׳, בתוך הפארק · ★★★ · 8.3 5,200 ביקורות
חדר עם שתי מיטות קווין · לינה בלבד · תשלום מראש בהזמנה
למה זה כאן: לישון בתוך הפארק זה כל המשחק בגרנד קניון: אתם הולכים ברגל אל המצוק לזריחה במקום לעמוד בתור בשער עם מטיילי היום. האגף הדרומי של מאסוויק נבנה מחדש לאחרונה, אז מקבלים חדרים חדשים במחירי לודג׳. אל טובאר על המצוק מפואר יותר, והחדרים שלו קטנים ותפוסים שנה מראש.
לאס וגאס · 1 לילות
הסטריפ · ★★★★★ · 8.8 41,200 ביקורות
סוויטת קינג — לארבעה · לינה בלבד · כרטיס אשראי בצ׳ק-אין; דמי ריזורט נגבים לכל לילה
למה זה כאן: אותה סוויטה כמו בלילה הראשון, ואחרי 2,000 קילומטרים זו תכונה ולא חוסר דמיון — אתם כבר יודעים איפה הבריכה ואיפה החניון, והלילה האחרון של רואד-טריפ לא אמור לדרוש שום החלטה.
Toyota RAV4
איסוף: נמל התעופה הארי ריד · חמישי 15:00
החזרה: נמל התעופה הארי ריד · רביעי 15:00
קילומטראז׳ ללא הגבלה · מלא למלא · ביטול חינם עד 48 שעות לפני האיסוף
בדיוק היומן שייפתח לכם אחרי ההעתקה — הטיסות, המלון וכל מקום בחלק היום שלו. לחיצה על אירוע מציגה אותו במפה.
נוחתים, אוספים את הרכב שתחיו בו שבועיים, ומבלים ערב אחד במקום הרועש ביותר במסלול.
מרכז ההשכרה נמצא בנסיעת שאטל מהטרמינל — קחו שעה מרגע קבלת המזוודות ועד שאתם באמת נוהגים.
למה זה כאן: אספו את הרכב היום גם אם אתם צריכים אותו רק מחר. התעריפים משדה התעופה זולים מדלפק על הסטריפ, ומחר בבוקר פשוט יוצאים לדרך.
מניחים את התיקים, מכניסים את כולם למים, ונותנים לעשר שעות הפרש השעון להתחיל להשתחרר.
למה זה כאן: היום הראשון של משפחה מוכת ג׳ט-לג הוא לא היום לתכנן בו משהו. הבריכה היא התוכנית בכוונה — מחר מתחילה נהיגה ארוכה.
הולכים דרומה על יד התעלה, הר הגעש והגלגל אל המזרקות, שפועלות כל רבע שעה אחרי רדת החשכה.
למה זה כאן: וגאס היא סימן הפיסוק של הטיול, לא הנושא שלו — ערב אחד של רעש ואור לפני שבועיים של כביש ריק. בני נוער יתנו לתחנה הזאת ציון גבוה משלכם.
שלוש שעות צפונה והסלע הופך אדום. קניון ראשון עוד לפני ארוחת הערב.
שעתיים ושלושת רבעי צפונה על I-15 דרך ערוץ הווירג׳ין, ואז מזרחה על כביש 9 בזמן שהסלע הופך אדום.
למה זה כאן: צאו עד תשע. ארבעים הדקות האחרונות הן הנהיגה הכי יפה של היום ואתם רוצים אותן באור טוב, לא בדמדומים.
טיפוס של קילומטר בצד הרחוק של מנהרת מאונט כרמל, שנגמר על מדף מעל כל הקניון המפותל.
למה זה כאן: יחס הנוף-למאמץ הטוב ביותר בזאיון והדרך הנכונה להכיר את הפארק — שעה, לא יום, עם תמורה שמאפסת לכולם את הציפיות לשבועיים.
בישול דרום-מערבי על מרפסת מתחת למצוקים — החדר היחיד בספרינגדייל שאינו דלפק המבורגרים.
למה זה כאן: בספרינגדייל יש בערך שש מסעדות אמיתיות לעיירה שכל הפארק אוכל בה. הזמינו מקום כאן; החלופה היא המתנה של ארבעים דקות עם ילדים עייפים.
חצייה במעלה נהר בין קירות של 300 מטר — היום שזאיון מפורסם בגללו.
שאטל לתחנה האחרונה, הליכה על הקילומטר הסלול עד שהשביל נגמר, ואז חצייה במים במעלה הזרם אל תוך הסדק — עד לאן שכולם שמחים ללכת.
למה זה כאן: אתם לא צריכים את גרסת ההיתר ליום שלם — הקילומטר הראשון במים הוא התצלום שכולם באים בשבילו. שכרו גרבי נאופרן ומקל בספרינגדייל; המים באוקטובר קרים מספיק כדי לסיים את ההליכה מוקדם ברגליים חשופות.
לולאה מוצלת לשלוש בריכות מתחת לגג סלע מטפטף, עדינה מספיק אחרי בוקר בנהר.
למה זה כאן: קלה בכוונה. הבוקר היה המאמץ; זו ההליכה שמאפשרת ליום להיגמר בלי ויכוח.
גלידה ברחוב הראשי, והמצוקים נצבעים כתום מאחוריו בזמן שאתם אוכלים.
למה זה כאן: שום דבר מוזמן. אתם שלושה ימים בפנים עם אחד-עשר לפניכם, והטיול צריך ערב רך יותר משהוא צריך עוד נקודת תצפית.
הטיפוס לסקאוט לוקאאוט, ואז גלגלים וספסל של שקיעה.
הטיפוס הסלול מהגרוטו במעלה ״ווטלרס וויגלס״ עד האוכף — כל הגישה לאיינג׳לס לנדינג, בעצירה במקום שבו מתחילות השרשראות.
למה זה כאן: איינג׳לס לנדינג עצמו דורש היתר מ-Recreation.gov, ולתאריכי סתיו הגרלת העונה נסגרה ב-1 ביולי. סקאוט לוקאאוט לא דורש כלום, יש בו את רוב הנוף, וזו הגרסה שהייתי שולח אליה משפחה בלי קשר להיתרים. שאטל ראשון בשבע — הטיפוס אכזרי ברגע שהשמש עליו.
שוכרים אופניים בספרינגדייל ומגלגלים על שביל הנהר הסלול והשטוח — הדרך היחידה בזאיון שבה מותרים גלגלים.
למה זה כאן: הרגליים גמורות אחרי הבוקר הזה ואת אחר הצהריים עדיין צריך לאנשהו. גלגלים פותרים את זה, והפארוס הוא המקום היחיד בקניון שאפשר להשתמש בהם.
שעה במעלה מאחורי מרכז המבקרים אל ספסל שפונה אל הוואצ׳מן, כשהאור האחרון יורד ממנו.
למה זה כאן: קצר, קרוב למלון, ובמקרה זה המקום שהאור נוחת בו אחרון. אם לכולם נמאס — ותרו עליו; זה מה שטיול לדוגמה צריך להגיד בקול.
יוצאים דרך המנהרה ועולים אל הרמה, ששם מגיעים שמי הלילה.
יוצאים מזאיון דרך המנהרה מ-1930, חולפים על פני משבצות הסלע, ואז שעתיים של טיפוס צפונה-מזרחה אל הרמה.
למה זה כאן: זו נסיעה ששווה לעשות לאט — הסרפנטינות שיוצאות מהקניון הן הכביש עצמו כאטרקציה. אתם עולים היום 1,200 מטר, ובגלל זה הלילה מרגיש כמו עונה אחרת.
המבט הראשון שלכם אל האמפיתיאטרון, ואז קילומטר וחצי מישוריים לאורך שפתו.
למה זה כאן: בלי לרדת היום. הגובה אמיתי וכולם צריכים לפגוש את ברייס מלמעלה לפני שנכנסים אליו ברגל מחר.
ברייס הוא פארק שמיים חשוכים מוסמך — בלילה אוקטובר בהיר רואים את שביל החלב בלי שום ציוד.
למה זה כאן: הדבר הכי מוערך-בחסר בכל המסלול הזה. קחו כל שכבה חמה שארזתם; יורד לקפיאה ואף אחד לא מאמין לי עד שהוא עומד שם.
יורדים בסרפנטינות אל האמפיתיאטרון וחוזרים החוצה בדרך העדינה.
יורדים בסרפנטינות של וול סטריט, ממשיכים על הרצפה בין הצריחים, וחוזרים למעלה אל המצוק בסאנרייז פוינט — כחמישה קילומטרים.
למה זה כאן: ההליכה הקצרה הטובה ביותר בכל הפארקים האלה, והדרך היחידה להבין את קנה המידה של ההודוז היא לעמוד מתחתיהם. לכו בכיוון הזה: למטה בצד התלול, למעלה בעדין.
עשרים ושבעה קילומטרים עד סוף הכביש בגובה 2,780 מטר, עם עצירה בנקודות התצפית בדרך חזרה.
למה זה כאן: אחר צהריים שרובו ישיבה, וזו הצורה הנכונה ליום שהתחיל בטיפוס מתוך קניון. סעו קודם עד הקצה הרחוק ועבדו חזרה — כל מפרץ עצירה יהיה אז בצד שלכם של הכביש.
חדר האוכל ליד המלון עושה מזנון הגון, והבריכה המקורה חמה.
למה זה כאן: אין שום דבר אחר בטווח שלושים דקות ולהעמיד פנים אחרת יהיה לא הוגן. אכלו מוקדם, שחו, לכו לישון — מחר הנסיעה הארוכה ביותר בטיול.
הנסיעה הארוכה מזרחה, שנגמרת 300 מטר מעל הפיתול ההדוק ביותר של הקולורדו.
שעתיים וחצי דרומה דרך גרנד סטֵרקייס-אסקָלַנטֶה על כביש 89, עם הליכה קצרה אל שדה של סלעים מאוזנים בדרך.
למה זה כאן: הטודסטולס הם ארבעים דקות הלוך ושוב ממפרץ עצירה לא מסומן וכמעט אף אחד לא עוצר. שברו שם את הנסיעה — רכב עמוס כל כך צריך סיבה לצאת באמצע.
קילומטר וחצי של חול מהחניון אל מצוק 300 מטר מעל הפיתול ההדוק ביותר של הנהר.
למה זה כאן: לכו מאוחר אחר הצהריים — השמש חייבת להיות מאחוריכם אחרת כל הדבר הוא צללית. יש היום מעקה בנקודת התצפית הראשית, ושנים לא היה; בכל זאת החזיקו את הקטנים.
בחזרה במרינה, שם האור עובר על המים במקום על הסלע, לשם שינוי.
למה זה כאן: הסתכלתם על אבן שבוע שלם. האגם הוא שינוי מִשלב והוא ממש מחוץ לחדר.
שעה בתוך קניון הסדק, ואז אחר הצהריים היחיד של הטיול על המים.
נסיעה קצרה בטנדר אל הערוץ, ואז שעה בתוך מסדרון אבן החול שכולם ראו ממנו תצלום.
למה זה כאן: זו אדמת פארק שבטי נאוואחו: בהיתר בלבד, בליווי מדריך בלבד, ובהזמנה מראש — אי אפשר פשוט להגיע. הזמינו ברגע שהתאריכים סגורים, כי משבצות הצהריים נחטפות ראשונות והצהריים הם הזמן שקרני האור יורדות בו.
סירה אל הקצה התחתון המוצף של אנטלופ קניון, או קיאקים מהמרינה אם המים רגועים.
למה זה כאן: יום המים היחיד של הטיול, וההזדמנות היחידה של בני הנוער להיות אחראים על משהו. המים באוקטובר קרים אבל האוויר 24 מעלות, וזה הסדר הנכון.
עשר דקות מהמלון, קיר בטון בגובה 200 מטר שעוצר את כל מה שציפתם עליו אחר הצהריים.
למה זה כאן: הוא מסביר את האגם — שעד שרואים את הסכר נראה כאילו תמיד היה שם. מהיר, חינם, ובדרך לארוחת הערב.
הכביש רץ ישר אל המצוקים, ולחדר יש מרפסת שפונה אליהם.
שעתיים ורבע מזרחה, שנגמרות על הקטע הישר של US-163 שרץ אל המצוקים כמו מסלול המראה.
למה זה כאן: התקרבו מצפון כדי שהעמק יגיע חזיתית דרך השמשה. הקטע המפורסם של הכביש מסומן היום כמפרץ עצירה — עצרו שם, לא בנתיב הנסיעה.
דרך עפר מחוספסת שנוסעים בעצמכם, על יד ג׳ון פורד פוינט והמיטנס, כשלוש שעות עם עצירות.
למה זה כאן: אפשר לעשות את זה ברכב השכור — זה עפר וגלי כביסה אבל זו לא ארץ של הנעה כפולה באוקטובר יבש. עשו קודם צ׳ק-אין כדי לא לסחוב את המזוודות מסביב, וקחו את הגרסה המודרכת בידי נאוואחו אם אתם רוצים את השטח שהלולאה העצמאית לא נכנסת אליו.
המיטנס עוברים מכתום לשחור מכיסא מחוץ לחדר שלכם, ואז השמיים מתמלאים.
למה זה כאן: זו כל הסיבה ללילה היקר האחד. שום דבר מתוזמן, שום מקום לנסוע אליו — הנוף הוא החדר.
פנימה דרך השער המזרחי השקט, והקניון מגיע בשלבים.
שלוש שעות דרומה-מערבה דרך אומת הנאוואחו, עם עצירה לארוחת צהריים בתחנת המסחר מ-1916 בקמרון.
למה זה כאן: קמרון הוא המקום ההגון לקנות בו כסף נאוואחו במסלול הזה והאוכל טוב מכל דבר בתוך הפארק. זו גם התדלוק הזול האחרון לפני הקניון.
מגדל האבן של מרי קולטר מ-1932 בשער המזרחי השקט של הפארק, ואז 40 קילומטרים של כביש מצוק אל הכפר עם חמש תצפיות בדרך.
למה זה כאן: להיכנס מהמזרח במקום מהדרום היא ההחלטה הטובה ביותר בקטע הזה. אתם מקבלים את הקניון בשלבים דרך שער ריק, בזמן שכל מי שמגיע מוויליאמס יושב בתור.
חמש דקות מהחדר, על המעקה שכולם מצלמים — עמוס, ושווה את זה בכל זאת.
למה זה כאן: ערב ראשון, אז קחו את המפורסם והקל. יש לכם עוד שני לילות כאן כדי למצוא את התצפיות השקטות.
מתחת למצוק ובחזרה למעלה — היום שהקניון מפסיק להיות תצלום.
סרפנטינות מתחת למצוק אל מחסה אבן וברז מים, ואז הטיפוס חזרה — כחמישה קילומטרים ו-300 מטר עלייה בדרך חזרה.
למה זה כאן: לרדת מתחת למצוק הופך את הקניון מתמונה למקום. תסתובבו בבית המנוחה: הכלל כאן למטה הוא שהדרך חזרה לוקחת פי שניים, וכל חילוץ בשביל הזה הוא מישהו ששכח אותו.
חדר של חלונות שמסביר את שני מיליארד השנים שהרגע נכנסתם אליהן ברגל, ואז הליכה שטוחה וסלולה חזרה על השפה.
למה זה כאן: עשרים דקות כאן הופכות את כל הקניון לקריא, וההליכה חזרה היא קרקע מישורית אחרי בוקר של טיפוס. בני נוער שחשבו שמוזיאון הוא עונש יוצאים משם מתווכחים על זמן.
חדר האוכל מ-1905 על המצוק — עץ כהה, מפות לבנות, והקניון מחוץ לחלון.
למה זה כאן: הארוחה היחידה בטיול ששווה להתלבש בשבילה, וההזמנה נפתחת הרבה מראש — קחו אותה ביום שאתם מזמינים את המלון. אם היא נתפסה, ה-Arizona Room נותן את אותו נוף בחצי מחיר.
החצי הריק של המצוק בבוקר, וכולו מהאוויר אחרי הצהריים.
שאטל הפארק לאורך כביש המצוק המערבי הסגור, בירידה בתצפיות — הופי פוינט מגיע עמוק לתוך הקניון יותר מכולן.
למה זה כאן: הרמיט רואד סגור לרכבים פרטיים רוב השנה, ובדיוק בגלל זה הוא החצי השקט של המצוק. סעו עד הסוף וחזרו ברגל בין התחנות עד לאן שמישהו רוצה.
עשרים וחמש עד ארבעים וחמש דקות מטוסאיין, בחצייה של המצוק במקום שהקרקע נעלמת בלי שום אזהרה.
למה זה כאן: הפינוק היקר האחד שהייתי מתווכח בעדו במסלול הזה. שום דבר אחר לא מראה לכם כמה הוא רחב, והרגע שהרצפה נעלמת מתחת למטוס הוא הדבר שהילדים שלכם עוד יתארו בעוד עשר שנים.
עשרים דקות מזרחה מהכפר, מחוץ לרשת השאטלים, עם שבריר מהקהל של מאת׳ר.
למה זה כאן: הרווחתם את הטובה. גרנדוויו דורש את הרכב, ובדיוק בגלל זה הוא ריק — וזה אור הקניון האחרון של הטיול.
כביש 66, ואז הסכר שעוצר את הנהר שחתך את כל זה.
דרומה לוויליאמס, ואז התוואי הישן מערבה דרך סליגמן — העיירה שדיברה את כביש 66 בחזרה לקיום.
למה זה כאן: הדרך הישירה מהירה ומשעממת יותר. סליגמן היא עשרים דקות של עיקוף בשביל הדיינר, המספרה וכל רעיון אמריקת-הכביש שהילדים ראו רק בסרטים.
הקיר מ-1936 בבלאק קניון, ממש על הגישה לווגאס — הליכה על הרכס, או סיור למטה אל תחנת הכוח.
למה זה כאן: הוא על הכביש בין אם תעצרו ובין אם לא, והוא סוגר את הלולאה שהטיול צייר: כאן הקולורדו, שחתך כל קניון שעמדתם בו שבועיים, נעצר סוף סוף.
ההיי רולר בדמדומים בשביל כל עמק האורות, ואז ארוחת ערב ומה שבני הנוער מנהלים עליו לובי מהיום הראשון.
למה זה כאן: הטיול נגמר כמו שהתחיל, והניגוד הוא הבדיחה: שבועיים של שקט וסלע ריק, ואז זה. מלאו דלק הלילה — בהחזרה רוצים מיכל מלא והבוקר יהיה צפוף.
אלפיים קילומטרים, מיכל דלק, וטיסה הביתה.
צ׳ק-אאוט מאוחר אם המלון ייתן, ושעה אחרונה ליד הבריכה.
למה זה כאן: הטיסות הביתה יוצאות בערב, אז אין שום סיבה לקום מוקדם. שבועיים של יציאות בשש הרוויחו את זה.
מרכז ההשכרה נמצא מחוץ לשדה עם שאטל משלו — קחו תשעים דקות מרגע היציאה מהמלון ועד שאתם עומדים בדלפק הצ׳ק-אין.
למה זה כאן: בערך 2,000 קילומטרים במד, אבק אדום ברצפה, ומיכל מלא. תנו להחזרה יותר זמן משנראה הכרחי; השאטל הוא החלק שתמיד מאחר.
המלון וכל המקומות מהמסלול — לחיצה על ״מצאו במפה״ ליד מקום ממקדת אותו כאן
ארבעה-עשר הוא המספר הנוח ללולאה הזאת, וזה הקצר ביותר שאינו מצעד כפוי. זאיון צריך שלושה לילות, הגרנד קניון צריך שלושה, וברייס ופייג׳ צריכים שניים כל אחד — תקצצו באחד מהם ואתם נוסעים ארבע שעות כדי להסתכל על משהו במשך אחר צהריים. עשרה ימים עובדים אם מוותרים על מונומנט ואלי ועל לילה אחד בגרנד קניון, אבל מונומנט ואלי היא התחנה שאנשים זוכרים.
תחילת אוקטובר, שזה מה שהמסלול הזה בנוי לו, או סוף אפריל עד אמצע מאי. אוקטובר נותן לכם את זאיון ב-26 מעלות במקום בסוף שנות השלושים, השאטל עדיין פועל (הוא עובד ממרץ עד סוף נובמבר), והקהל של חופשות בתי הספר נעלם. התמורה היא ברייס בגובה 2,500 מטר, שם אותם לילות יורדים לקפיאה.
כן — אין דרך להיכנס בלי זה. אנטלופ קניון יושב על אדמת פארק שבטי נאוואחו ואפשר להיכנס אליו רק בהיתר ועם מדריך נאוואחו, בהזמנה מראש. משבצות הצהריים, כשקרני האור יורדות, נתפסות ראשונות. הזמינו ברגע שהתאריכים ודאיים.
לקטע האחרון עם השרשראות, כן: היתר בהגרלה מ-Recreation.gov, כשההגרלה העונתית להליכות ספטמבר–נובמבר נסגרת ב-1 ביולי. יש גם הגרלה של יום לפני. אבל ההליכה עד סקאוט לוקאאוט — כל הטיפוס כולל ״ווטלרס וויגלס״ — לא דורשת היתר ויש בה את רוב הנוף, וזו הגרסה שהמסלול הזה שולח אליה משפחה.
רכב שטח בינוני מתאים לארבעה אנשים ולשבועיים של מזוודות; שום דבר במסלול הזה לא דורש הנעה כפולה. ואלי דרייב במונומנט ואלי הוא 27 קילומטרים של עפר וגלי כביסה ורכב שכור רגיל מתמודד איתו במזג אוויר יבש — הסיורים המודרכים בידי נאוואחו קיימים בשביל השטח שהלולאה העצמאית לא נכנסת אליו, לא כי הלולאה זקוקה להם.
זה תלוי מאיפה אתם טסים ללאס וגאס, וזו השורה הגדולה ביותר ואף כתבה לא יכולה לשים עליה מספר בהגינות. מה שקבוע הוא הצורה: 13 לילות מלון, השכרת רכב שטח לשבועיים, דמי כניסה לפארקים שמכוסים במנוי שנתי אחד של 80 דולר, וקומץ דברים בכרטיס — הסיור באנטלופ קניון, סירה, מסוק אם בא לכם. מקס מתמחר את הכול חי לתאריכים שלכם ולשדה התעופה שלכם, במטבע שלכם.
לחיצה אחת יוצרת לכם עותק אישי של המסלול — תאריכים קרובים, מחירים שנבדקים מחדש, וחופש לשנות כל פרט. או שמקס יבנה לכם אחד חדש, מאפס, בדיוק בשבילכם.