אהבתם? קחו אותו אליכם
עותק אישי בחינם · אתם בוחרים תאריכים · הכול ניתן לשינוי
יש שני סוגי טיולים לטוסקנה: כזה שרואה אותה מחלון האוטובוס, וכזה שעוצר בצד הדרך כי שדה חמניות. המסלול הזה — שמקס בנה לבקשה אמיתית של זוג שביקש ״כרמים, אמנות ואוכל, בלי לחץ״ — הוא מהסוג השני.
ההיגיון פשוט: מתחילים דווקא מהכפר. שלושה לילות בחוות גבינות פעילה מול פיינצה, עם ימי יין במונטפולצ׳אנו ובמונטלצ׳ינו וערב בכיכר המים החמים של באניו וינְיוני. רק אז, דרך סיינה, מגיעים לפירנצה — ארבעה לילות של אופיצי, כיפת ברונלסקי, טרטוריות ורובע האומנים. ליד כל בחירה — ה״למה״ של מקס.
אפשר לקרוא להשראה, ואפשר ללחוץ ״העתיקו את הטיול״: תקבלו עותק אישי עם תאריכים קרובים — כולל הרכב — ותשנו בו מה שבא לכם. המחירים כאן הם הערכה הוגנת ליום הכתיבה; בעותק שלכם הם נבדקים מחדש.
ולה ד׳אורצ׳ה · 3 לילות
גבעות פיינצה · ★★★ · 9.4 640 ביקורות
חדר זוגי עם נוף לעמק · ארוחת בוקר כלולה · תשלום במקום
למה זה כאן: חווה אמיתית על גבעה מול פיינצה — בבוקר פקורינו שנעשה במקום, בערב שקיעה שאי אפשר לצלם נכון. זה הלב של הרומנטיקה הטוסקנית.
פירנצה · 4 לילות
מרכז היסטורי, 3 ד׳ מפונטה וקיו · ★★★★ · 8.9 1,300 ביקורות
חדר זוגי דלוקס · לינה בלבד · תשלום במלון
למה זה כאן: בוטיק בלב המרכז — הדואומו, האופיצי והגשר במרחק הליכה קצרה, והגג שלו משקיף על כל הגגות של פירנצה.
Fiat 500X
איסוף: שדה התעופה פיומיצ׳ינו, רומא · יום ה׳ 10:30
החזרה: שדה התעופה פיומיצ׳ינו, רומא · יום ה׳ 14:30
ק״מ חופשי · מלא/מלא · ביטול חינם עד 48 שעות לפני האיסוף
בדיוק היומן שייפתח לכם אחרי ההעתקה — הטיסות, המלון וכל מקום בחלק היום שלו. לחיצה על אירוע מציגה אותו במפה.
נוחתים ברומא ותוך שעתיים וקצת מחליפים כבישים בגבעות. הערב הראשון: ארוחת חווה ושמיים מלאי כוכבים.
כשעתיים ורבע של כביש שהופך יפה מקילומטר לקילומטר — עד שהגבעות מתחילות.
למה זה כאן: מתחילים מהכפר ולא מהעיר — ככה הראש מתאפס ביום הראשון, והעיר מחכה לסוף.
מניחים מזוודות, טועמים גבינה מהמחלבה, ותופסים מקום מול הנוף.
למה זה כאן: ביקשתם רומנטי ולא עמוס — היום הראשון נגמר בכוונה בלי תוכניות.
שולחן ארוך, פסטה ביתית, גבינות של הבוקר ויין של השכנים — הכול ממטרים ספורים.
למה זה כאן: הארוחה הראשונה קובעת את הטון — וזאת בדיוק הסיבה שבחרתי חווה שמבשלת, לא רק מלינה.
היום שבשבילו באתם: עיירת רנסאנס, מרתף יין אטרוסקי, וכיכר שכולה מים חמים.
עיירת רנסאנס קטנטנה עם סמטאות ששמותיהן ״רחוב הנשיקה״ ו״רחוב האהבה״, ומרפסת נוף על כל העמק.
למה זה כאן: הכי קרובה לחווה והכי רומנטית — מתחילים בה רגל ימין. תטעמו פקורינו מיושן בדבש.
טעימת וינו נובילה במרתפים אטרוסקיים מתחת לעיירה — חביות ענק ואבן של אלפיים שנה.
למה זה כאן: סימנתם יין ואוכל — זה הסיפור המלא: גם טעימה, גם מרתף שהוא אטרקציה בפני עצמה.
כפר שבמקום כיכר יש לו בריכה תרמית מהמאה ה-16, מהבילה אל תוך הערב.
למה זה כאן: בשקיעה, כשהאדים עולים מהמים — זה הרגע הכי רומנטי בעמק. בחינם.
ברונלו בבוקר, ברושים אחר הצהריים — היום הכי מצולם של הטיול.
יקב משפחתי מול החומות של מונטלצ׳ינו — סיור בכרם, ואז שלוש כוסות שמסבירות למה ברונלו.
למה זה כאן: אם טועמים יין אחד בטוסקנה — שיהיה ברונלו במקום שבו הוא נולד. הזמנתי בוקר, לפני ההמונים.
העיקולים המצולמים ביותר באיטליה — עוצרים, מטפסים לנקודת התצפית, ולא ממהרים.
למה זה כאן: בשביל התמונה שתלויה אצלכם בסלון עוד עשור. אור של אחר צהריים מאוחר הוא הסוד.
פיצ׳י ברוטב חזיר בר, כוס נובילה, וקינוח שממילא תחלקו.
למה זה כאן: סוגרים את פרק הכפר איפה שפתחנו אותו — קרוב, טעים, בלי נהיגת לילה.
עוזבים את העמק דרך סיינה, ומחליפים שקט כפרי בזהב של פונטה וקיו.
הכיכר בצורת הצדפה, הקתדרלה המפוספסת, ואספרסו בעמידה כמו מקומיים.
למה זה כאן: סיינה בדיוק על הדרך צפונה — שעתיים בה הן ההבדל בין לעבור לטוסקנה לבין לפגוש אותה.
כשעה וחצי, מחזירים את הראש מהכפר אל העיר. חניון מוסדר ליד המלון.
למה זה כאן: מגיעים אחר הצהריים — נשאר בדיוק מספיק יום בשביל הערב הראשון על הגשר.
הגשר העתיק בשעה שהצורפים סוגרים והאור נהיה זהב — ואז ספריץ על שפת הארנו.
למה זה כאן: הרגע שבו מבינים למה פירנצה — בלי כרטיסים, בלי תור. רק תגיעו רבע שעה לפני השקיעה.
היום הגדול של הרנסאנס: בוטיצ׳לי בבוקר, 463 מדרגות אחר הצהריים, ועוף בחמאה של 1869 בערב.
בוטיצ׳לי, ליאונרדו, קרוואג׳ו — האוסף שהמציא את מה שקוראים לו אמנות מערבית.
למה זה כאן: סימנתם אמנות — לקחתי כניסה של 8:15, לפני הקבוצות. שעתיים-שלוש זה השיא הנכון, לא יום שלם.
הסקיאצ׳אטה המפורסמת באיטליה — התור זז מהר, הפאניני ענק, חולקים אחד ויושבים על המדרכה.
למה זה כאן: אחרי בוקר של מוזיאון מגיע צהריים של רחוב — הכי פירנצה שיש, בפחות מ-15 יורו לשניכם.
463 מדרגות בתוך הכיפה הכפולה — למעלה מחכה כל פירנצה מתחת לרגליים.
למה זה כאן: חייבים להזמין שעה מראש — לקחתי סוף צהריים, כשהאור על הגגות הכי יפה והתור הכי קצר.
טרטוריה מ-1869 עם שני שולחנות משותפים, סטייק פיורנטינה ועוף בחמאה שמפורסם בעולם.
למה זה כאן: אין בפירנצה ארוחה מקומית יותר. מתקשרים שבוע מראש, מגיעים רעבים, מזמינים את העוף.
יום נשימה: מקיפים עיר שלמה על אופניים, על חומה.
שוכרים זוג אופניים ומקיפים את העיר על חומה רחבה ומוצלת מהמאה ה-16 — 4 ק״מ של שלווה.
למה זה כאן: יום נשימה בין ימי העיר — שעה נסיעה, אפס תורים, והקפה בפיאצה דל אנפיטאטרו שווה את הדרך.
בר יין קטן מאחורי פונטה וקיו — יינות של יצרנים קטנים וקרוסטיני שאין בתפריטים.
למה זה כאן: אחרי יום על הגלגלים — כוס אדום מקומי במקום שהפירנצאים שומרים לעצמם.
בלי מוזיאונים היום — שוק, אומנים, ושקיעה אחת אחרונה מעל הכול.
שוק הברזל הגדול: פרוסציוטו, כמהין, לאמפרדוטו לאמיצים — וקפה טוב בין הדוכנים.
למה זה כאן: בוקר אחרון בלי לו״ז — אוכלים מה שרואים, קונים שמן זית הביתה.
סדנאות עור, מסגרות זהב וחנויות נייר משוּיש — הצד השקט של הנהר, שופינג עם נשמה.
למה זה כאן: המתנה מפירנצה לא נקנית ליד הדואומו — היא נקנית כאן, מהאומן שעשה אותה.
התצפית הקלאסית על כל העיר, ואז יורדים לסן ניקולו לארוחה אחרונה איטלקית כמו שצריך.
למה זה כאן: סוגרים את הטיול מלמעלה — עם כל פירנצה באור אחרון. קלישאה? לגמרי. שווה כל שנייה.
מחזירים את הרכב עם עוד ריח של ברושים בפנים.
כשלוש שעות נסיעה נוחה — יוצאים אחרי בוקר רגוע, מתדלקים לפני ההחזרה.
למה זה כאן: השארתי מרווח נדיב לפני הטיסה — סוף רגוע לטיול רגוע.
המלון וכל המקומות מהמסלול — לחיצה על ״מצאו במפה״ ליד מקום ממקדת אותו כאן
תלוי מאיפה אתם טסים לרומא — זו השורה הכי גדולה, ואין דרך הוגנת לכתוב אותה בכתבה. מה שקבוע הוא הצורה: שבעה לילות (אגריטוריזמו + בוטיק בפירנצה), רכב שכור לשבוע, וטעימות וכניסות לזוג. אפשר לחסוך עם אגריטוריזמו פשוט יותר או להוסיף עם יקבים פרטיים. מקס מתמחר את הכל חי, לתאריכים ולשדה שלכם, במטבע שלכם.
שמונה ימים הם המתכונת הנוחה: שלושה לילות בכפר (ולה ד׳אורצ׳ה) וארבעה בפירנצה, עם סיינה על הדרך. פחות מזה — תיאלצו לבחור בין הכרמים לרנסאנס, וזה בדיוק הצירוף שעושה את טוסקנה.
בכפר — חובה: אין דרך אחרת להגיע לאגריטוריזמו, ליקבים ולדרך הברושים. בפירנצה עצמה הרכב מיותר (ויקר בחניה) — לכן המסלול בנוי כך שהנהיגה מרוכזת בחלק הכפרי, ובעיר הכול ברגל.
סוף ספטמבר–תחילת אוקטובר הוא חלון הזהב: עונת הבציר, 23–24 מעלות, אור רך ופחות תיירים מהקיץ. גם מאי-יוני מקסימים — רק ירוקים יותר וצפופים מעט יותר.
שלושה דברים: כניסה מתוזמנת לאופיצי, טיפוס לכיפת ברונלסקי (נמכר לפי שעה), ושולחן ב-Trattoria Sostanza. טעימות היין נעים להזמין מראש אבל מסתדרות גם יומיים לפני.
לחיצה אחת יוצרת לכם עותק אישי של המסלול — תאריכים קרובים, מחירים שנבדקים מחדש, וחופש לשנות כל פרט. או שמקס יבנה לכם אחד חדש, מאפס, בדיוק בשבילכם.